בשנת 2022, ישראל עשתה צעד משמעותי קדימה בהגנה על תשתיותיה מפני רעידות אדמה עם כניסתו של תיקון 139 לחוק התכנון והבניה. תיקון זה מתווה אסטרטגיות מקיפות לחיזוק ושיקום מבנים כדי להבטיח שהם עמידים בפני רעידות אדמה. בפוסט זה, נסקור את ההיבטים המרכזיים של תיקון 136 ותיקון 139 (תיקון משלים) נבחן את מסלוליו, הוראותיו וההשלכות הרחבות יותר על בעלי נכסים, יזמים ורשויות מקומיות.
בואו "נפרק" את תיקון 139:תיקון 139 מציג שלושה מסלולים עיקריים לשיפור עמידות מבנים בפני רעידות אדמה:
• הריסה ובניה חדשה
• הריסה עם שטחי בנייה נוספים במגרש אחר
• חיזוק או חיזוק עם שטחי בנייה נוספים
מסלול זה מחייב הריסה מלאה ובנייה מחדש של מבנים קיימים. הוא חל כאשר התב"ע או התוכניות המפורטות מציינות כי חיזוק המבנה מחייב בנייה מחדש. גישה זו מבטיחה שמבנים חדשים יעמדו בתקנים סייסמיים עכשוויים, ומציעה בטיחות מרבית ושלמות מבנית.
2. הריסה עם שטחי בנייה נוספים במגרש אחרכאן הדגש הוא על מינוף מגרשים נוספים לפיתוח. אם מבנה הזקוק לחיזוק ממוקם על מגרש ייעודי, ניתן להרוס אותו ולבנות אותו מחדש עם שטחי בנייה נוספים במגרש אחר. שיטה זו לא רק משפרת את הבטיחות הסייסמית, אלא גם מייעלת את השימוש בקרקע ואת פוטנציאל הפיתוח.
3. חיזוק או חיזוק בשטחי בנייה נוספיםמסלול זה מאפשר חיזוק מבנים קיימים, עם אפשרות להוספת שטחי בנייה חדשים. התוכנית מבטיחה שהבניין כולו יעמוד בתקני העמידות הסייסמיים העדכניים ביותר, ובכך משפרת את עמידותו ובטיחותו ללא צורך בשיקום מלא.
הוראות והגדרות עיקריותהגדרת "בניין טעון חיזוק""בניין טעון חיזוק" הוא מבנה העומד בקריטריונים ספציפיים, ביניהם:
• היתר בניה שניתן לפני 1 בינואר 1980, או בין 1 בינואר 1980 ל-31 בדצמבר 1984, עם הוכחה שהוא לא נבנה בסטנדרטים סייסמיים.
• לא בוצעו עבודות חיזוק קודמות בהיתר.
• לפחות שתי קומות מעל הקרקע ומינימום ארבע יחידות דיור שנבנו כחוק.
תיקון 139 מאפשר הגדלה משמעותית של שטח הבנייה הכולל המותר למגרשים עם מבנים טעוני חיזוק:
• להריסה ובניה חדשה, עד 400% משטח הבנייה הקיים.
• לחיזוק, עד 200% משטח הבניין הקיים, תוך עמידה בתנאים מוגדרים.
"תעודת גמר" ניתנת לאחר שמתקיימים כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ה1) של סעיף 157א, המאשרים כי הבניין עומד בתקנים סייסמיים.
הנחיות יישוםלרשויות המקומיות תפקיד מרכזי בביצוע תוכנית הבנייה לעמידות בפני רעידות אדמה. הן יכולות לשלב אלמנטים שונים, כגון הגדלת שטח הבנייה המותר ואימוץ תצורות מגרש גמישות כדי לשפר את הבטיחות ואת תוצאות הפיתוח.
מסלול הריסהבמסלול הריסה, על הרשויות המקומיות להבטיח שמבנים חדשים יעמדו בכל התקנים הסייסמיים, ויקדמו סביבה עירונית בטוחה יותר.
מסלול חיזוקעבור מסלול החיזוק, עמידה בתקני התנגדות סייסמית היא קריטית. על הרשויות לפקח על כך שעבודות החיזוק יהיו יסודיות ויעילות, ויבטיחו את הבטיחות והשימושיות השוטפות של מבנים קיימים.
השלכות ותועלותבטיחות משופרתהתיקון מבטיח שמבנים יעמדו בפני רעידות אדמה מבחינה מבנית.
גמישות פיתוחהתיקון מציע מסלולים מרובים למענה על תרחישים וצרכים שונים.
שימוש אופטימלי בקרקעהתיקון מאפשר שימוש אסטרטגי במגרשים נוספים, למקסם את פוטנציאל הפיתוח.
לבעלי נכסים וליזמים יש כיום הנחיות ברורות ואפשרויות לשיפור החוסן הסייסמי של הבניינים שלהם, מה שתורם לסביבה בנויה בטוחה יותר בישראל.
מסקנהרואה הכותב ברק בר לב לציין כי תיקון 139 שהינו תיקון משלים לתיקון 136, מהווה ציון דרך במאמציה של ישראל לבצר את מבניה מפני רעידות אדמה. על ידי מתן מסלולים מובנים לשיקום וחיזוק, התיקון מבטיח שמבנים ברחבי הארץ יוכלו לעמוד באירועים סייסמיים, ולהגן על חיים ורכוש. הבנה ומינוף של הוראות תיקון זה חיונית לכל מי שעוסק בבנייה ופיתוח בישראל.
ברק בר-לב מהוותיקים והבולטים בשוק הנדל"ן הצפון תל אביבי, בעל רקע וניסיון עצום במקרקעין, בקיא ומיומן בעסקאות מכר סבוכות, המייסד של משרד ותיק ומוביל, בר-לב נדל"ן
